מאמר בנושא העור מיוצר על ידי ס.מדיק

העור מה זה?

מבוא:

בדרך כלל בהרצאות עזרה ראשונה אנו זוכים להגיע לשאלה המעניינת איזה איבר הוא הגדול בגוף האדם.

לב, כבד , כליות , ריאות , מוח , מעי ועוד הרבה תשובות אני שומע.. בטח אתם חושבים לעצמכם איזה עוד איבר כבר לא הוזכר.. אז האיבר הגדול בגוף האדם הינו העור! כן כמו שאתם שומעים!

לאיבר העור ישנה חשיבות גדולה בחיינו ואותה נסביר במאמר זה.

העור הוא מעטפת גופם של בני האדם ובעלי החיים.

העור בבני אדם, מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס כ –  15% ממשקלו,  העור הינו  האיבר הגדול ביותר בגוף.

העור משתייך למערכת הכסות , כלומר כיסוי של הגוף, אשר כוללת גם את:

1. השיער.
2. בלוטות זיעה- כמו זקיקים בתוך העור.
3. ואיברי החישה השונים שמצויים בעור.

העור בנוסף לוקח חלק ניכר במערכת החיסונית שלנו , שכן רבים מתאי הדם הלבנים ( הלויקוציטים ) אינם שוכנים בדם אלא ברקמות השונות של העור.

עובי העור:

עוביו של העור משתנה בהתאם למיקומו בגוף כך שיש מקום שהעור יהיה שכבה דקה ובמקומות בו יהיה שכבה עבה.

לדוגמא: מאחורי האוזניים שכבת העור הינה דקה ואילו בכפות הרגליים השכבה עבה.

תפקידי העור:

כמו כל איבר גם לעור ישנם תפקידים שונים ואף חשובים משאנו יכולים לתאר:

1. ויסות הטמפרטורה בגוף – פליטת חום הגוף נעשית על ידי נידוף הזיעה המופרשת מבלוטות בעור ועל ידי התרחבות הנימיות וכלי הדם שטחיים. כמו כן, השומן וכלי הדם הנמצאים בשכבות התחתונות של העור משמשים כמבודדי חום, ועוזרים לשמירת חום הגוף בסביבות קרות. אמצעי נוסף להתמודדות עם קור  הן טפולות העור, כמו שערות הגוף. בסביבות קרות מזדקרות השערות, לוכדות בתוכן אוויר ומסייעות בשמירה על חום הגוף. עורם של בעלי חיים רבים מכוסה בפרווה או בנוצות, אשר שומרות על טמפרטורת הגוף בעילות רבה מאוד.
2. העור כמגן – מונע התייבשות של רקמות הגוף על ידי בידוד הנוזל שמחוץ לתאים – הנוזל החוץ תאי.
3. העור כאיבר חישה – העור משמש כאיבר שבעזרתו אנו מאבחנים תחושות של : חום , קור , מגע , לחץ וכאב.
4. העור משמש כמאגר לחומרים שונים בגוף כגון : שמן ,מים ומלחים.
5. העור אחראי על ייצור ומאגר של הויטמין D הנוצר מחשיפה לשמש.
6. העור מגן על הרקמות שמתחתיו מפני פגיעה מכנית. 
7. כפי שצויין לעיל, מהווה העור חלק ממערכת החיסון. העור מהווה את המחסום הראשוני בפניפתוגנים וכימיקלים.

 האזורים בגוף אשר אינם מכוסים בעור, או שבהם קיימים פתחים אל תוך הגוף מערכת הנשימה, העיניים, מערכת השתן, הם מועדים לזיהומים הרבה יותר מאזורים בגוף המוגנים על ידי העור.

מבנה העור:

מבנה העור והרכבו שונים בחלקי הגוף שונים. העור נחלק באופן כללי לשלוש שכבות:

אפידרמיס – חלקו החיצוני של העור  

נקרא גם עילית העור – מורכבת מרבדים צפופים של תאי אפיתל  פעילים, שכל הזמן מתרבים ומתלכדים לרקמה הנקראת קרטין.

עובייה כמעט ואינו עולה על 0.2 מילימטר. בין תאי עילית העור פזורים מלנוציטים, המשווים לעור את גוונו.

בעילית העור אין כלי דם ואין עצבים, עילית העור מורכבת משתי שכבות, שכבה מתקרנת ושכבת הנביטה.                                                                               

השכבה המתקרנת מורכבת משכבות שונות של תאים מתים המלאים בקרטין.

עוביה משתנה בהתאם למקומה בגוף לדוגמא : כפות ידיים ורגליים עבים יותר.

שכבת הנביטה: קיימים גדלים ומספרים שונים של תאים בכל מיני גדלים וצורות לעתים יימצאו בשכבה זו קצוות תאי עצב תחושתיים.

ייחודיות שכבה זו: נפגעת ומתחדשת כל הזמן. קיימים סוגי אוכלוסיה שונים כגון : מבוגרים , סוכרתיים , ותינוקות שזמן ההתחדשות ארוך יותר ולפעמים בפגיעה אף רגיש ומסוכן יותר.

דרמיס: העור:

העור קשה וגמיש. הוא עשוי רקמת חיבור מוצקה שבה יש סיבים גמישים, ובהם שפע של עצבים וכלי דם, המעבירים גירויי חום, קור, כאב, מגע ולחץ.

בשכבה זו גם ניתן למצוא את שורשי השיער,בלוטות חלב , שרירי העור ורשת כלי דם מסועפת.

סאב קוטן: היפו דרמיס: תת העור:

השכבה התת-עורית ,עשויה רקמת חיבור רופפת ורקמת שומן. היא מחברת את העור עם הרקמות שמתחתיו ומשמשת לבידוד ולשמירת חום הגוף. עוביה של ההיפודרמיס משתנה: ממילימטרים אחדים אצל אדם רזה ועד לסנטימטרים רבים אצל אדם שמן. זוהי שכבת השומן!

צבע העור:

אנו עדים לאנשים בעלי גוון עור שונה מבהיר ועד כהה.

צבע העור נקבע על ידי כמותו וסוגו של הפיגמנט מלנין בעור. בממוצע, לגברים עור כהה מעט יותר מאשר לנשים. הכמות והסוג של המלנין בעור נקבעים על ידי שישה גנים, הפועלים בדומיננטיות חלקית. כל גן מגיע במספר אללים , והתוצאה היא גיוון רב בצבעי העור. שומות ונמשים נגרמים על ידי הצטברות של מלנין.

העור כמסייע באבחנה:

העור משמש את הרופא לאיבחון מגוון רחב של מחלות פנימיות ותופעות גופניות שונות (שאינן מחלות עור) אשר לרובן השפעה כולשהי על מערכת העור ומכאן חשיבותו האיבחונית. שינויים בטמפרטורה, בלחות, בגמישות וכן סימנים שונים על גבי עילית העור (האיפדרמיס) נבחנים תכופות בבדיקה רפואית שגרתית.

הזדקנות העור:

במהלך ההזדקנות משתנות תכונותיו של העור. הוא נעשה דק יותר ומאבד מגמישותו ולכן ניזוק ביתר קלות. בנוסף לכך, בשל ירידה באספקת הדם לעור והאטה בקצב התחדשות תאי העור, נפגעת גם מידת יכולתו להחלמה מפגיעות עור שונות. כמו שציינו כבר אצל אנשים מבוגרים.

כוויה בעור:

כוויה היא פגיעה שכיחה בעור הנגרמת כתוצאה מפגיעת חום – תרמית .